פסק-דין בתיק ב"ל 11498-07-11

1.         זהו ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 15.6.11, אשר קבעה למערער נכות צמיתה בשעור 10% ("הועדה").

            לטענת המערער הוא מוכר מזה שנים לרשויות כאלכוהליסט ובגין כך אף יוצא ובא במרכז גמילה ואישפוזים במרכזי בריאות הנפש ובעברו אף ניסיונות אובדניים.

            כן הורשע בגין עבירות רבות שבוצעו על ידו, ולאור התנהגותו, אפילו העובד הסוציאלי מסרב לקבלו.

            לפיכך, טען כי קביעת הועדה "הינה קיצונית, לא סבירה, מרוחקת, אינה ריאלית ואינה הגיונית" ואינה משקפת את מצבו לאשורו וביקש כי עניינו יוחזר לועדה בהרכב אחר, מש"כל בר דעת יראה במצבו חוסר התאמה סוציאלית מוחלט"

2.         המשיב טען כי הערעור אינו מגלה כל פגם משפטי, אלא ויכוח רפואי עם הועדה, לכל היותר.

            בפני הועדה עמדה תעודת שחרור מיום 18.4.11 מהמרכז לטיפול בנפגעי אלכוהול שבה מצויין כי שוחרר במצב משביע רצון, וכן מסמך שחרור מיום 21.3.11 בו צויין כי המערער השתתף בקבוצות תמיכה, מגלה רצון להמשך טיפול ושיקום ובשחרורו שולל אובדנות ומסוכנות.

            גם לאור יתר המסמכים בהם עיינה הועדה, לא סברה כי יש מקום לקביעת נכות ומדובר בקביעה רפואית ולפיכך עתר כי הערעור ידחה.

3.         לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ובמסמכי התיק, להלן החלטתי:

א.         הועדה שמעה את המערער ועיינה בכל המסמכים שהוצגו  בפניה מהמרכז לבריאות הנפש באר שבע, דו"ח סוציאלי מעיריית בת ים ומכתבו של ד"ר מנור וד"ר מרקוביץ' וכן בדיקה בחדר המיון בבאר יעקב.

המערער נבדק ע"י פסיכיאטר שאף מציין כי בקשתו העיקרית של המערער הינה כי הועדה תשתדל לשכנע את העובד הסוציאלי מבת ים לקבלו לטיפול.

ב.         עיון במסמכים העדכניים ביותר שעמדו בפני הועדה מעלה כי בתעודת השחרור מתאריך 18.4.11 מהמרכז לבריאות הנפש בבאר שבע מצויין בפרק דיון וסיכום כי בתום התוכנית שוחרר במצב משביע רצון להמשך טיפול ומעקב במרכז לטיפול בנפגעי אלכוהול.

כן נאמר במסמך שחרור/העברה סיעודי מאותו מרכז מתאריך 21.3.11 כי "בשחרורו מדווח שמרגיש טוב אפקט יציב מגלה רצון להמשך טיפול ולשיקום בשחרורו, שולל אובדנות ושולל מסוכנות".

ג.          מסמכים עדכניים אלה עולים בקנה אחד עם קביעת הועדה המעניקה למערער סעיף ליקוי 34 א' בשעור 0% בגין הפרעת אישיות.

בשולי הדברים לא ניתן להמנע מלציין לאור האמור בנימוקי הערעור, כי בודאי שהתנהגותו הפרועה של המערער בעבר לרבות התנגשותו עם רשויות החוק והתנהגותו האלימה כלפי גורמים שונים, כעולה מהפרוטוקולים וההחלטות שניתנו בבתי המשפט השונים, ואשר צורפו ע"י המערער לערעור כאן, אינם אמורים לשמש לו נקודות זכות ועילה לשינוי החלטת הועדה שניתנה כיום לאור התרשמותה ממצבו העדכני, הנתמכת במסמכים שהוצגו בפניה.

ד.         המערער בנימוקי הערעור והמסמכים המצורפים לא הצביע על כל טעות או פגם משפטי שנפלו בפעולת הועדה ומדובר אכן, לכל היותר, בויכוח "רפואי" עם קביעות הועדה שניתנו בגדר סמכותה המקצועי המסור לה עפ"י דין ובית הדין אינו מתערב בהן.

                        (בשולי הדברים יצויין כי כל מה שרואה "בר דעת" - אין בו כדי טעון משפטי!).

            ה.         התוצאה, איפוא, כי הערעור נדחה.

                        משהמערער היה מיוצג ע"י הלשכה לסיוע משפטי - אין צו להוצאות.